עקרונות ותפיסת עולם

רקע

בענייננו, אחד הכללים המרכזיים המנחים אותנו בעולם העסקי ובעולם ההשקעות בפרט, הוא לבחון טעויות והצלחות של אנשים אחרים, וללמוד מהם. במידה ומשקיע כלשהו עשה טעות מסוימת, ניתן ללמוד מניסיונו מבלי לחזור על אותה טעות.

המאה ה-21 והקידמה הטכנולוגית, העניקו לבני האדם גישה חסרת תקדים למאגרי מידע עצומים. כיום, ניתן במספר לחיצות כפתור לגשת לתובנות משנות חיים, ספרים שלמים וגישות השקעה שונות של המשקיעים הטובים בעולם. במהלך השנים חקרנו לעומק את מקור הצלחתם של שלל המשקיעים הגדולים בכל הזמנים – רצינו לדעת מהו סוד הקסם שהביא את אותם בני אדם לעושר כלכלי אדיר וחסר תקדים.

שלא להפתעתנו, גילינו שכמעט תמיד אותם "משקיעי על", פעלו לאורך תקופות ארוכות על בסיס שיטה ומתודה סדורה, אשר הנחתה אותם לאורך הצמתים והמשברים השונים לאורך השנים. שיטת העבודה הסדורה, אשר מאחוריה אסטרטגיה פיננסית חכמה, הובילה אותם להגיע לתוצאות כלכליות יוצאות דופן.

במהלך המסע שלנו לחופש כלכלי, מצאנו את עצמנו מלקטים עקרונות השקעה, ובונים מתוכם תפיסת עולם כוללת.

בעמוד זה, נשתף אתכם בעקרונות ההשקעה החשובים ביותר בענייננו, אשר מהווים את הבסיס הרעיוני דרכו אנו משקיעים באופן אישי ובאמצעותו אנו בונים תוכניות אסטרטגיות עבור לקוחות החברה.

לפעמים "לשחק על בטוח" – מסוכן יותר

הנטייה הרווחת בציבור, היא שאפיקי השקעה סולידיים, דוגמת פיקדונות בנק ואיגרות חוב, הם בטוחים יותר מהשקעה בנדל"ן או במניות. הנטייה הזו נובעת מהתפיסה השגויה, לפיה תנודתיות נכס פיננסי היא הסיכון הגלום בנכס. כך למשל, לפי תפיסה זו, מניה העשויה לרדת בערכה עשרות אחוזים בחודשים בודדים היא מסוכנת, בעוד  שפיקדון בבנק הנושא ריבית חד ספרתית נמוכה מהווה השקעה סולידית ובטוחה. לטעמנו, מדובר בתפיסה שגויה – תנודתיות נכס וסיכון הם שני דברים שונים בתכלית.

וולטיליות, או תנודתיות בעברית, היא מידת השינוי במחיר של נכס פיננסי בטווח קצר כלשהו. סיכון, לעומת זאת, הוא הפוטנציאל הממשי להפסיד כסף בנכס בהשקעה לטווח הארוך.

בענייננו, שיח נכון על ההבדלים שבין וולטיליות וסיכון, חייב להבחין בין השקעה לטווח קצר וארוך. כך למשל, ברור לכל בר דעת כי השקעה בנכס פיננסי תנודתי עשוי להוות השקעה מסוכנת ביותר עבור משקיע לטווח קצר. לעומת זאת, למשקיעים שאינם זקוקים לכספי ההשקעה הוולוטיליות הטבעית של השווקים אינה מסוכנת ואף יכולה להיות הזדמנות מצויינת לצבור עוד עושר לאורך זמן. עבור אותם משקיעים המרכיבים את  "משקפי הטווח הארוך", השקעה באפיקים המניבים תשואה נמוכה וחסרי תנודתיות הם מסוכנים יותר מאשר השקעה במניות. הם מסוכנים יותר מכיוון שהם מונעים מהמשקיע להרוויח את התשואות הגלומות בשווקי ההון-סיכון ובכך גורמים לו להפסיד המון רווח פוטנציאלי.

מתוך תפיסה זו בנינו מודל השקעה בין-דורי בו באמצעות העברת הסיכון לדור הצעיר ניתן להגדיל בצורה משמעותית את צמיחת ההון המשפחתי לאורך השנים.

אנחנו אוהבים מינוף

מינוף הוא הסכם חברתי שמאפשר לשני שחקנים בכלכלה להשיג יחד יותר משהיו יכולים להשיג בנפרד.

הגוף המממן (לרוב בנק, אך לא רק) צריך אפיק בטוח להשקיע בו את הכסף שלו ושל לקוחותיו, ואנחנו המשקיעים רוצים כסף בריבית אטרקטיבית כדי להשקיע בהשקעות איכותיות ולבנות את עתידנו הכלכלי.

הרבה מאיתנו גדלו בבתים בהם המושג "חוב" היה בגדר צרה שצריך להימנע ממנה בכל מחיר, ההורים שלנו עשו הכל כדי לסיים עם תשלומי המשכנתה כמה שיותר מהר ולברך שהחיינו.

פגשנו לא פעם ישראלים שהתפיסה הזאת עלתה להם מיליוני שקלים בתשואה פוטנציאלית ואנחנו מאמינים שהטעויות האלה עולות למשקיעים בישראל מיליארדי שקלים.

במקרים רבים, משקיעים לא משתמשים במינוף מספיק, מתוך פחד וחוסר הבנה של המערכת הפיננסית. באתיקה פיננסים, אנו מאמינים ששימוש חכם במינוף יכול להגדיל את התשואות שלנו לאורך זמן, ובמקביל – להקטין את הסיכונים שלנו במקרים מסוימים בעולם ההשקעות.

מה שהיה הוא שיהיה. בערך.

נסים טאלב, חוקר סיכון וכותב הספרים אנטי- שביר וברבור שחור הסביר בספרו באופן משכנע, כיצד מה שהיה הוא שיהיה, בענייננו, מדובר בכלל אצבע שכל משקיע צריך להכיר. 

סביר להניח שפנומנה שהתרחשה אלף שנים, תישאר איתנו אלף שנים נוספות. סביר גם להניח, שמה שהיה בחמש השנים האחרונות – ימשיך גם במשך חמש השנים הבאות.

כמובן שלא מדובר בכלל ברזל חד משמעי – לעיתים מה שקרה הוא לא מה שיקרה. אף על פי כן, מדובר בכלל הנותן לנו נקודת מוצא בריאה ונכונה לצאת איתה לעולם ההשקעות.

חובבי ההיסטוריה שבנינו, יודעים שמלחמות ומשברים פיננסים היו איתנו במשך אלפי שנים – ועם כל הרצון הטוב, אנחנו לא חושבים שניתן לבנות על כך בעתיד הנראה לעין. כשאנו בוחנים את עולם ההשקעות, אנחנו מבינים שכדאי להשקיע במגוון אפיקי השקעה שונים, עם עדיפות להשקעה במגוון סקטורים ואזורים שונים. בנוסף, ברור לנו שקרו ויקרו אירועים בהם חלק מההון שלנו, מסיבות שלא בהכרח תלויות בנו – זה סיכון טבעי שנובע מכך שאנו חיים. 

מבט נושא פני עבר, יכול גם לשמש אותנו רבות כשאנו באים לבחון את התשואות הפוטנציאליות של אפיקי ההשקעה השונים. לא נוכל להסיק באשר להשקעה העתידית שנקבל, באמצעות הסתכלות על התשואה שהתקבלה מאפיק השקעה דומה בחמש או עשר השנים האחרונות. על מנת לקבל אינדיקציה קרובה וריאלית יותר, נאלץ להביט רחוק יותר אל העבר ואל העתיד. 

יישור אינטרסים מעל הכל

כתפיסת עולם, אנו מאמינים שרוב האנשים ישרים – כל עוד זה לא פוגע בהם. מעטים האנשים שישמרו על יושרה, גם כאשר הדבר עומד בניגוד מוחלט לאינטרסים האישיים שלהם. על כן, בעולם ההשקעות בו אנו נפרדים מהכסף שלנו, בציפייה לקבל תשואה, אנו רוצים לוודא שכאשר אדם חיצוני כלשהו שולט או מנהל את כספנו, יהיה אינטרס שנרוויח – ואם הרווח שלו תלוי בשלנו, מה טוב.

אנשים צריכים להבין את ההשקעות שלהם

העולם הטכנולוגי החדש של המאה ה-21, השפיע באופן ישיר על עולם ההשקעות ועל אפשרויות ההשקעה העומדות בפני משקיעים מהמניין בפרט. באופן חסר תקדים, משקי בית שלא מתעסקים בשגרה בפיננסים, מצאו עצמם מוצפים באפשרויות השקעה שונות ומגוונת, שעד רק לפני מספר עשורים היו פותחים בפני בעלי הון בלבד. כך למשל, כיום אנו יכולים, תוך כדי שכיבה במיטה ושמיעת מוסיקה בסמארטפון, לרכוש נדל"ן בארה"ב, להלוות כסף לממשלת איטליה, להשקיע בסטארטאפ שאנחנו בכלל לא מבינים או אפילו לרכוש חלקה קטנה במאדים.

חלק מההשקעות הללו יתבררו כמוצלחות, אך חלקן האחר – קטסטרופליות. מניסיוננו,  בכל השקעה באשר היא נדרשת רמת מומחיות רבה, על מנת שנוכל להרוויח סכום כסף משמעותי. הבעיה היא שמומחיות לוקח זמן לפתח – לא ניתן ללמוד ביממה כיצד ניתן לבצע השקעות נדל"ן חכמות או לבצע חקר שוק מקיף לפני רכישת מניה. לצערנו, אנשים רבים, חסרי מומחיות וידע בעולם ההשקעות, מתפתים להשקיע בנכסים פיננסים בהם הם לא מבינים דבר – רכישת קרקע חקלאית בחדרה ("רגע לפני הפשרה!"), או השקעה בחברה העוסקת בצעקה האחרונה של עולם הטק, מבלי להבין חצי דבר בתחום עיסוקה של החברה.

באופן זה אנשים רבים מאבדים כסף רב אותו חסכו לאורך שנים. לעיתים מדובר בהשקעות קטנות יחסית – 50,000 ש"ח פה, ועוד 100,000 ש" כאן – החלטות פיננסיות שלעיתים נראות לנו קטנות וחסרות משמעות אמיתית, אך לאורך זמן, מדובר בהחלטות משנות חיים, לצערנו, לא אחת לרעה. אם אותם אנשים היו מפנימים עיקרון אחד פשוט, הם יוכלו להגדיל את סך הנכסים שלהם, במיליוני שקלים לאורך חייהם – משקיעים רק במה שמבינים.

המשקיע האגדי וורן באפט, נוהג לחקור חברות מסחריות להשקעה, על בסיס יומיומי. וורן פותח כל בוקר, עם עשרות דוחות שנתיים של חברות פוטנציאליות, אשר עשויות לעניין אותו. אם וורן מעיין בדו"ח ורואה שהוא מתקשה להבין את פעילות החברה, או את הדרך בה היא מרוויחה כסף, הוא לא מהסס לרגע ומעביר את המסמך לערימה אותו הוא נוהג לכנות "Too hard to understand pile". וזהו, בקלות כזו, אפשר להמשיך הלאה ולחפש השקעה מעניינת אותה הוא מבין – מתוך עולם שלם של השקעות פוטנציאליות. 

כשנשאל על הרגל זה, בחר וורן להסביר את ההחלטה לדלג מעל השקעות שהוא מתקשה להבין, כך – "אני מעדיף לדלג מעל חבל בגובה 2 סנטימטר, ולא מטר". באופן מעט מפתיע, באפט, הנחשב על ידי רבים כמשקיע הטוב בכל הזמנים, מעיד כי מרבית ההשקעות הפוטנציאליות נכנסות לערימת "Too hard to understand", ואם במקרה של באפט רוב ההשקעות הפוטנציאליות נכנסות לשם – כדי שכך יהיה גם במקרה שלנו.

מניסיוננו, הדרך היחידה שעובדת בעולם ההשקעות, היא כזו מבוססת ידע – השקעה אימפולסיבית, ללא מחקר והבנה מעמיקה של אופי הנכס, תוביל, בדרך כלל, למפח נפש. עולם ההשקעות הוא עולם מטלטל ותנודתי, אירועים שונים, אשר אינם בשליטתנו, עשויים לשנות דרמטית את המחיר והשווי של הנכסים אשר בבעלותנו. אם לא נגביל את עצמנו להשקעה בנכסים אותם אנו מבינים בלבד, כיצד נדע להגיב באותם זמנים מטלטלים, באופן אשר ישרת את מטרותינו בצורה הטובה ביותר? אם לא נדע מה החברה שהשקענו בה עושה, איך נדע אם הגיע הזמן לנטוש את הספינה הטובעת, או לחלופין, לנצל את הזדמנות ההשקעה החד פעמית שנקרתה בדרכנו? כיצד נוכל לישון בשקט, כשחלק משמעותי מההון שלנו מושקע בנכסים שאיננו מבינים בהם דבר?

ככלל אצבע, בדרך כלל נעדיף את ההשקעות הפשוטות ביותר, שאנחנו מבינים באופן הטוב ביותר, כך שנוכל להשקיע בנכסים אלה סכומים משמעותיים, מבלי לאבד מאיכות השינה והרוגע הנפשי שלנו.

יש הרבה פחות אפשרויות השקעה ממה שמוכרים לכם

הרבה פעמים נדמה לנו שיש אינסוף אפשרויות השקעה, אנחנו שומעים על "השקעות אלטרנטיביות" כמו "קרנות חוב", שותפות בנדל"ן יזמי בחו"ל, פורקס, קריפטו, NFT, הלוואות חברתיות והשקעה בחברות סטארט-אפ. 

בעוד שמנסים "למכור" לנו את אותם אפיקי השקעה, כהשקעות רווחיות שיגוונו את תיק ההשקעות שלנו, במרבית המקרים לא מדובר בהשקעות כלל, אלא בספקולציות שעדיף לנו להתרחק מהן.

אם ננסה לסנן לרגע את רעשי הרקע, נבין ששני אפיקי ההשקעה המרכזיים העומדים לרשותנו הם נדל"ן ושוק ההון. השקעות "אקזוטיות" אחרות דורשות מומחיות וכלי ניתוח שלרוב לא נמצאות באמתחתו של המשקיע הממוצע.

לפעמים האסטרטגיה הטובה ביותר היא לא לעשות כלום

לצערנו, במקרים רבים לאנשים המשקיעים בנכסים שונים, יש נטייה פנימית-תמידית, להרגיש שהם צריכים לבצע שינויים תכופים בתיק ההשקעות שלהם, ובמיוחד בשוק ההון.

הקלות שבה ניתן למכור ולקנות מניות בשוק ההון, היא במקביל ברכה וקללה. הקלות שבה ניתן לקנות ולמכור חלקיקי בעלות בחברות גורמת לכך שמשקיעים רבים מוצאים את עצמם בודקים באופן אובססיבי-יומיומי את מצב התיק שלהם בשוק, ומתפתים לערוך שינויים בתיק ההשקעות שלהם, בעקבות שינויים שהם רואים בשוק.

ביצוע פעולות תכופות בעולם ההשקעות, עשוי לפגוע בתיק ההשקעות שלנו בשני אופנים – ראשית, בכל מכירה וקניה נייצר אירוע מס, ונאלץ לשלם עמלות קנייה ומכירה. שנית, הצורך התמידי לבצע שינויים בהרכב התיק עשוי להוציא אותנו מפוקוס, ולפגוע באסטרטגיית ההשקעה ארוכת הטווח שלנו.

בואו נערוך לרגע ניסוי מחשבתי – נניח, לצורך העניין, שבחרנו לקנות דירה להשקעה. נסענו למשרד עורכי הדין שמייצג את המוכר, חתמנו על חוזה, העברנו שיק בנקאי בגובה מאות אלפי שקלים, לחצנו ידיים, התרגשנו ויצאנו לחגוג עם המשפחה את הרכישה החדשה.

מה הסיכוי, לדעתכם, שלמחרת נעמיד את הדירה למכירה? אין סיכוי כזה. הרי השקענו ברכישת הדירה שעות רבות של מחשבה, אנו יודעים מה הציפיות שלנו מהנכס, ורק המחשבה על הבירוקרטיה הכרוכה במכירה של הנכס עושה לנו כאב ראש. לטעמנו, צורת ההסתכלות הנכונה, על רכישת מניה, היא שקנינו חלק מעסק מתפקד, עסק לא מוכרים יום אחרי שקנינו אותו – גם אם מציעים לנו כעת מחיר נמוך יותר מזה ששילמנו. כשנקנה מניה, נבין שקנינו חלקיק מעסק מצליח, חלק בו נחזיק לכל הפחות מספר שנים. כשנשמע את הקול הפנימי שלנו קורא למכור את המניה ולקנות במקומה את ההשקעה הטרנדית החדשה, נשב על הידיים, ניתן לצבע להתייבש על הקירות – עשינו את המחקר שלנו, שתלנו את השתיל, עכשיו נחכה לעץ שיצמח.

לא נכון לחכות לגיל 70 כדי ליהנות מההון שלנו

אנחנו לא פה לנצח וכסף נועד ליהנות ממנו. יש איזון למצוא בין ליהנות היום ולדאוג לעתיד וניתן ללכת בדרך המלך בה אנחנו גם נהנים היום וגם דואגים לעתיד.

אנחנו לא מחפשים עסקאות מתחת למחיר שוק

מניסיוננו, אנשים מצליחים פועלים לפי עקרונות מוכחים, על בסיס שיטת עבודה מסודרת שהם יודעים שתצליח. לעומתם, אנשים פחות מוצלחים מאלתרים לאורך כל הדרך, מחפשים מציאות, לפעמים מוצאים ובדר"כ מבזבזים לעצמם המון זמן.

כמובן שגם אנחנו נשמח לבצע עסקה "מתחת למחיר שוק" אם נזהה כזו, אך הגישה הבסיסית שלנו תמיד היתה להשקיע בשווקים ובמכשירי השקעה בהם לא צריכים להתאמץ כדי לעשות עסקה טובה.

אנו עושים זאת מתוך תפיסה אסטרטגית, אנחנו לא מנסים להתעשר מעסקה אחת מוצלחת, אנחנו לא מחפשים סיכונים מיותרים, אנחנו יודעים שעל ידי דבקות במטרה אנחנו נגיע ליעדים הפיננסים שלנו, בלי לבזבז זמן יקר על לחפש עסקאות "מתחת למחיר השוק".

מאיפה מגיע עושר?

נהוג לחשוב על עושר ככמות הכסף שיש לאדם בבנק או שווי הנכסים שלו נטו. זוהי צורת חשיבה שאינה מדוייקת.

תחשבו על זה רגע – 

מדוע האמריקאי הממוצע מרוויח פי שמונה עד עשרה מחברו בקצה השני של העולם?

מדוע למשפחה הצרפתית הממוצעת נכסים בשווי גבוה פי שלושים (!) מהמשפחה הטורקית הממוצעת?

למה דווקא ישראל הצליחה כלכלית בצורה חסרת תקדים, בעוד שכנותיה מתקשות להתקדם למאה ה-21?

התשובה לשאלות האלה לא נעוצה במשאבים הטבעיים של אותן מדינות. גם לא בכמות הזהב והכסף שיש להן בכספות. התשובה נמצאת במבנה החברתי שלהן ויעילות המערכת הפיננסית בה הם משתמשים.

כלכלה שפועלת באופן יעיל היא כלכלה עשירה. כלכלה שפועלת באופן לא יעיל תהיה כלכלה ענייה.

כח הקנייה שלנו, וכן העושר שלנו קשור קשר הדוק לכלכלה בה אנחנו חיים.

למה אנחנו מתכוונים בכלכלה יעילה? כלכלה יעילה היא כלכלה שבה כל אחד עושה את מה שהוא הכי טוב בו, וכתוצאה ממומחיות זו הוא מרוויח הרבה על עבודתו, כך שהוא יכול להרשות לעצמו לרכוש שירותים ומוצרים איכותיים ולעיתים תכופות יקרים, שיוצרו על ידי אנשים אחרים, בעלי מומחיות שונה.

אבל אותו הכסף בו אנחנו משתמשים כדי לקיים את כל הפעילות הכלכלית שלנו הוא משאב שיכול להיות בעייתי להחזיק לטווח ארוך, וזאת מאחר שכסף מהווה הבטחה בלבד.

אם נתחקה אחר ההיסטוריה של הכסף נגלה שההבטחה הזו לא תמיד נשמרה.

ההיסטוריה של הכסף

הסיפור הקלאסי שכולנו מכירים, מתחיל, בראשיתו, מכך שהאנושות עברה מסחר חליפין לשימוש במטבעות זהב. לאחר מכן, עברו חלקים נרחבים מבני האדם להשתמש בכסף. בשלב הבא, התבססה ההבנה שיש לגבות את שטרות הכסף בנכס בעל ערך כלכלי בעולם – ועל כן שימוש בשטרות ומטבעות "מגובים בזהב" צבר תאוצה. בארה"ב למשל, החל סטנדרט הזהב ב1944 – הסכם ברטון וודס, אך מעט לאחר מכן, בשנת 1971, סטנדרט הזהב בוטל על ידי ניקסון.

כיום, בעידן המודרני, האנושות משתמשת במערכת פיאט – מערכת בה כסף לא מגובה בנכס ממשי כלשהו. בהערת אגב נציין, כי יש כאלה שסבורים שאנחנו לקראת מעבר לכסף מסוג אחר – מטבעות דיגיטליים.

עף אף שמקובל לחשוב שהמעבר בין "סוגי כסף" שונים היה חד כיווני, לא כך הדבר.

כך למשל, בראשית האימפריה הרומית, היה מקובל לרכוש ולמכור מוצרים ונכסים, באמצעות סחר חליפין. בסביבות שנת 2000 לפנה"ס, החלו לראשונה הרומאים לטבוע מטבעות זהב וכסף בדיוקן הקיסר. כצפוי, המטבעות תרמו מאוד לכלכלה הרומית, מאחר שהם הקלו על המסחר הפנים-מדינתי. 

בעידן הסחר חליפין, בני האדם נהגו לבצע כמעט כל פעולה בעצמם – אם היה מדובר בתפירת בגד או מרעה ולקט. השימוש בכסף, אפשר לבני האדם להתמקד במלאכה אחת, וכתוצאה מכך כל פרט בחברה יכול היה להיות טוב ויעיל יותר במלאכה בה הוא התמקצע.

ככל שמתקיים סחר חליפין עשיר ובריא יותר בתוך חברה, הפרטים בה יכולים להתמקצע יותר, הפרודוקטיביות הכללית עולה ורמת החיים הכללית משתפרת פלאים. כתוצאה משיפורים אלה, אנשים יכולים לקבל יותר, תוך שהם עובדים פחות שעות. ניתן להגיד, שסחר בריא ותקין מאפשר לחברה להפוך לעשירה יותר.

בחזרה לאימפריה הרומית, המעבר מסחר חליפין לתשלום בזהב ומתשלום בזהב לפי משקל (אותם יש לשקול בכל אינטרקציה של מסחר) למטבעות זהב במשקל סטנדרטי, הקל על סחר החליפין וכתוצאה הגדיל אותו בצורה משמעותית, תוך ייעול הכלכלה. עם התרחבות האימפריה הרומית, גדל הביקוש למטבעות זהב וכסף, אך ההיצע לא הספיק כדי לעמוד בביקוש החד.

בתגובה, החל השלטון לערבב מתכות זולות בתמהיל המטבעות – במטרה להגדיל את ההיצע. באופן לא מפתיע כלל, תוך כ200 שנה, ירדה תכולת הזהב והכסף במטבעות החדשים שהונפקו מ100% זהב, לפחות מ5%. בהתאם, החלו תושבי האימפריה לאבד אמון במטבעות המוכרים, ודרשו סכום הולך וגובר של מטבעות בתמורה למוצרים השונים. במהלך ימי חייה, חוותה האימפריה הרומית שנים קשות של אי יציבות מוניטרית, אינפלציה ודיפלציה לסירוגין.

הסברה המקובלת בקרב ההיסטוריונים של ימנו, היא שבצירוף המלחמות הרבות וחוסר היציבות השלטונית שפקדו את האימפריה, איבוד אמון הציבור במטבע האימפריה היווה את אחד הגורמים המרכזיים בשקיעתה של האימפריה הרומית במהלך המאה ה-4 וה-5 לספירה.

ניתן להתחקות אחר מקרים דומים, אשר התרחשו במהלך עלייתן והפילתן של אימפריות רבות, כגון הממלכה ההולנדית במאה ה-17, האימפריה הבריטית במאה ה-19, רפובליקת וויימאר במאה ה-20 וארגנטינה המדשדשת הנמצאת בעיצומו של במשבר מתמשך כבר כמאה שנה, עמוק לתוך המאה ה-21.

באמצעות היכרות עם ההיסטוריה המוניטרית, והבנת מגבלות הכסף העתיק והמודרני, ניתן להסיק שכסף הוא משאב מסוכן, אשר אין להחזיק בו לאורך זמן בכמויות גדולות – במיוחד לאורך זמן. על כן, אנו מעדיפים להחזיק נכסים ומודדים את עושרנו בנכסים – ולא בכסף.

אז אילו נכסים כן כדאי להחזיק?

השקעות מייצרות ערך והשקעות משמרות ערך.

באתיקה פיננסים, אנחנו נוהגים לחלק את כל סוגי ההשקעות לשתי קטגוריות – השקעות המייצרות ערך והשקעות המשמרות ערך.

השקעות מייצרות ערך הן השקעות בהן אנחנו קונים נכס, אשר מפיק תועלת כלשהי עבור אדם אחר, ובתמורה לאותו ערך בעלי הנכס מקבל תמורה כספית. דוגמאות לנכסים המייצרים ערך:

• נדל"ן למגורים
• נדל"ן מסחרי
• מניות
• חוב

לעומת זאת, ישנם נכסים משמרי ערך. המטרה המרכזית בהשקעה בנכסים מסוג זה, היא לשמר את שווי ההון של המשקיע. נכסים אלה לא מייצרים תזרים מזומנים, כיוון שהם לא מספקים ערך כלשהו לצד אחר, כל עוד הוא לא מחזיק בהם.

דוגמאות לנכסים לא מניבים:

• זהב
• אומנות
• מטבעות (כן, גם קריפטו)
• פריטי אספנות
• קרקעות שאינן זמינות לבניה

כתפיסת עולם, אנחנו רוצים להשקיע בנכסים מייצרי ערך, ולא בנכסים משמרי ערך.

גם כיוון שכך אנחנו לוקחים חלק בכלכלה ותורמים לפיתוחה, וגם כיוון 

שלאורך זמן נכסים מייצרי ערך עולים בערכם יותר מנכסים משמרי ערך. 

האם אין מקום לנכסים משמרי ערך בתיק ההשקעות? מה לגבי מטבעות דיגיטליים או יצירות אומנות שעלו בערכן בצורה יוצאת דופן בשנים האחרונות? זו שאלה מורכבת ותלויית סיטואציה. לעיתים יש מקום לבחון חשיפה מצומצמת לנכסים משמרי ערך אצל משפחות מסוימות, אולם במרבית המקרים הדגש הוא ליצור עושר לאורך זמן, דבר המתרחש בעיקר בהשקעה בנכסים מניבים.

אנחנו לא מנסים להתעשר מהר. אנחנו מנסים להתעשר בטוח.

אנחנו בטוחים שכל אחד מכם שמע על בחור שקנה נכס ספקולטיבי כלשהו, שהניב לו תשואה של עשרות אלפי אחוזים במספר חודשים בודדים. סיפורים מסוג זה גורמים למרבית בני האדם להתמלא בקנאה, ולעיתים, לצערנו, גם לקחת חלק פעיל בהשקעות ספקולטיביות במטרה להתעשר מהר. במרבית המקרים, ההשקעות הללו דווקא מתאפיינות במחיקת ערך מהירה. 

אז כיצד בכל זאת ניתן להגיע לעושר המיוחל? לטובה ולרעה, אלמנט הזמן מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לבניית עושר כלכלי. כך למשל, המשקיע האגדי וורן באפט השיג 99% מהונו רק לאחר שחצה את גיל 50.

בענייננו, כל משקיע חייב להכיר באפשרות הריאלית שחלק מהשקעותיו ייכשלו והוא יפסיד כסף, מדובר בחלק אינהרנטי מהסיכון הגלום בעולם ההשקעות. 

לעיתים, למשקיעים רבים יש נטייה לחשוב שעל מנת להצליח כלכלית הם צריכים למצוא את ההשקעה הטובה ביותר – לא כך הדבר. כדי להצליח בעולם ההשקעות, צריך בעיקר להימנע מההשקעות הגרועות והמסוכנות המוצעות לנו מפעם לפעם, תחת מעטה של גריפת רווח קל והתעשרות מהירה.

על כן, לטעמנו המשקיע הנבון יבחר להשאיר את הרעש של ההשקעות הספקולטיביות בצד, לכו על מה שעבד עשרות ומאות שנים – תתעשרו בטוח.

חופש כלכלי זה היכולת לנתק בין ההכנסות להוצאות

אחת הטרגדיות הגדולות ביותר בענייננו, היא שמרבית בני האדם קושרים במודע או שלא במודע, בעין ההכנסות וההוצאות החודשיות שלהם. הם שואפים להרוויח כמה שניתן על מנת לחיות, ומוציאים פחות או יותר בהתאם להכנסותיהם. בענייננו, ביטחון כלכלי הוא השלב בו אנו מצליחים לנתק קשר עוצמתי זה, ולהתאים את הוצאותינו לצרכינו ללא קשר להכנסה שנכנסה, או שלא נכנסה באותו חודש.

אדם החי בביטחון כלכלי יכול לאפשר לעצמו את הזמן והמיקוד להתפתח אישית ומקצועית בלי שהוא צריך לחיות בצמצום או בהסתמכות על מתנת ידם של אחרים. אפשרות זו היא הבסיס ליצירת עושר ולהגשמה עצמית שלעיתים אי אפשר לממש, בשל שקיעה בלופ האינסופי של סיבה ותוצאה – הכנסה והוצאה.

לעיתים, כדי להגיע לביטחון כלכלי צריך להיות מוכנים "להקריב" תקופה מחיינו בה אנחנו מתמקדים ביצירת אותה תשתית פיננסים שתאפשר לנו בהמשך הדרך לבנות עושר ולהגשים את עצמנו. 

ברגע שהקשר נותק אפשר באמת להתחיל לחיות כדי לחיות

אם אנחנו מסוגלים לממן את הוצאות חיינו במשך תקופה ארוכה של חצי שנה ומעלה גם ללא הכנסות מעבודה, אנחנו יכולים לצמוח לשלב הבא בהתפתחות האישית והכלכלית שלנו. בשלב הזה התחלנו לחיות מהעושר שצברנו ואנחנו שואפים לא לחזור אחורה לעולם. במקום שכספים שנכנסים אלינו מעבודה ילכו מיד לעו"ש לכסות את תשלומי האשראי והמחייה השוטפת, הם עוברים ישירות לחשבון השקעות ואת הוצאות המחיה שלנו אנחנו נממן מתוך או כנגד אותו חשבון השקעות. בצורה זו ככל שעובר הזמן כך גם גדלה כרית הביטחון הכלכלי. שלב זה הוא שלב החופש הכלכלי – לא במובן שנעבור לחיות על חוף טרופי לשארית חיינו אלא במובן שנדע שאם נרצה בכך, אנחנו יכולים לעשות זאת לתקופה ארוכה. אנחנו גם מסוגלים ללמוד תחום חדש ולהתמקצע בתחום שאנחנו רוצים ויכולים להיות הכי טובים בו.

לא רוצים ששוק ההון יעלה. לא רוצים שמחיר הדירות שלנו יעלה.

מרבית המשקיעים רוצים שמחיר הדירה או המניה שהם מחזיקים – יעלה. אנחנו, לעומת זאת, חושבים שלמרבית האנשים עדיף שמחירי הנכסים הפיננסים שבבעלותם ירדו – לא יעלו.

ניתן להמשיל את גישת ההשקעות שלנו לתחנת דלק – אנחנו תמיד קונים. אנחנו לא נוסעים לתחנת הדלק כדי למכור לתחנה עצמה דלק, אלא כדי לקנות ממנה. האם אחרי שסיימנו לתדלק נרצה שמחיר הדלק יעלה? כמובן שלא, הרי בעוד מספר ימים נצטרך לתדלק שוב. 

הנקודה שניסינו להבהיר בדוגמת הדלק נכונה על אחת כמה וכמה עבור משקיעים צעירים, אשר עוד לא צברו את מרבית הנכסים שלהם, משקיעים אשר מרבית שנות העבודה וההשקעה שלהם – לפינהם. אנו נשמח שמחירי הנדל"ן והמניות ירדו – כך שנוכל לקנות עוד ועוד מהם.

לעומת זאת, משקיעים מבוגרים יותר, הנמצאים לקראת גיל פרישה, פעמים רבות ירצו דווקא למכור נכסים פיננסיים, ועוברם יש ערך בכך שמחיר הנכסים הפיננסיים יעלה, אבל גם הם, לרוב לא ימכרו את כל נכסיהם ביום בהיר אחד – אלא ירצו להוריש את מרביתם לילדיהם.

לכן, אנו שמחים לראות ימים אדומים בשוק ההון, ומבינים שנוכל לקנות עוד – כי אנו מזכירים, אנו מודדים את ההון שלנו בנכסים, ולא בכסף.

מי אני? חסכני או משקיעני?

נהוג לטעון, שתחת הנחות מסוימות חיסכון עשוי להיות אפקטיבי פי 2 יותר מהשקעה. כמובן שמדובר ביחס שאינו אבסולוטי, אבל המשפט הלא מדויק הזה נועד להבהיר כיצד במקרים מסויימים – בעיקר כאשר מדובר בחוסך צעיר ללא הון משמעותי, החיסכון שלו יהיה משמעותי יותר מאשר השקעותיו.

מה שחשוב בענינינו הוא שלמרות שתמיד כדאי להשקיע ולחסוך כדי להצליח כלכלית, לאנשים שונים נכון בשלבים שונים של החיים להתמקד באחד מהשניים. 

במהלך השנים, יצא לנו להיתקל במספר רב של צעירים ללא הון משמעותי, אשר מבזבזים זמן יקר בלנסות לייצר תשואה גבוהה על סכום כסף נמוך יחסית – לומדים מסחר במניות, מנסים למצוא עסקאות נדל"ן אטרקטיביות ללא הון עצמי או השקעות ספקולטיביות ומסוכנות. ההתעסקות הזאת, לעיתים רבות, באה על חשבון התמקדות פיתוח קריירה והגדלת כושר ההשתכרות והחיסכון שלהם.

מנגד, יצא לנו אף לראות משקיעים עם הון יחסית מכובד של 5-10 מיליון ש"ח, אשר עובדים במשרה מלאה מבוקר עד ערב. בעוד שהם מרוויחים יפה בעבודת היום שלהם, הכסף שלהם שוכב עצל ומושקע בצורה סאב-אופטימלית. במקרים מסוג זה, לעיתים קרובות אין לאותם משקיעים את הפנאי להבין שעם קצת מחקר, עומק ומספר פעולות (בעדיפות עם ליווי צמוד), הם יוכלו להפעיל ואפילו לשלם את המשכורות שלהם באמצעות הקצאת הון חכמה יותר.

אחת המסקנות-החלטות הראשונות שיש לקבל בבניית אסטרטגיה, היא האם כדאי לכם בשלב זה של החיים להתמקד בעולם החיסכון, או בעולם ההשקעות – ולהתאים את הפוקוס שלכם בהתאם. חשוב להבהיר, גם לאדם הנמצא בשלב "חסכני" של חייו, כדאי להשקיע את כספו – אך את מירב זמנו ומרצו, יטב לו אם יקדיש לפיתוח עצמי והגדלת חיסכון בר קיימא.

האסטרטגיה שלכם

כשאנו בונים אסטרטגיה פיננסית, אנחנו נוהגים בשלב הראשוני לפרק אותה לגורמים, או במילים אחרות – אנחנו מנסים לחשוב על כל הדרכים השונות באמצעותן ניתן למקסם את סך נכסי הלקוח – צמצום מיסוי ועלויות רכישה, תכנון הון משפחתי בין-דורי, איזון בין השקעות חכמות, גידור סיכונים ועוד.

בשלב הבא, אנו מנסים לבחון כיצד אסטרטגיית ההשקעות "מתלבשת על חיי המעשה", או במילים אחרות, אנו מתאימים את האסטרטגיה למציאות החיים והאילוצים של כל לקוח. באמצעות שיטת עבודה זו, אנו מצליחים להגיע לאסטרטגיה האטרקטיבית ביותר, המתאימה לנסיבותיו האישיות של כל אדם ואדם.