אסטרטגיה פיננסית

בלב העשייה של חברת אתיקה פיננסים, נמצא התכנון האסטרטגי. 

לאורך שנות הניסיון הרבות שצברנו בעולם הפיננסי, הפכנו לגורם ידע המרכז הבנה מעמיקה ברגולציה, ניהול סיכונים, אספקטים שונים של מימון ועוד. ככל שהעמקנו וחקרנו את עולם הפיננסים יותר, כך התחדדה אצלנו התובנה, כי על מנת להגיע לתוצאות פיננסיות יוצאות דופן בעולם ההשקעות, לא מספיק למצוא השקעות טובות – צריך שהן יתאימו וישלימו זו את זו. 

אנחנו מאמינים שרבים מכם שמעו על משל האבנים הגדולות – גיבור המשל מנסה למלא כד במים, חול, אבנים קטנות ואבנים גדולות. במידה ואותו אדם ישפוך תחילה מים לכד, הוא יוכל להוסיף את החול, ואולי, במידה ויהיה בר מזל, מספר אבנים קטנות. בסדר פעולות זה, על אף חשיבותן המכרעת, האבנים הגדולות יישארו מחוץ לכד. אם, לעומת זאת, היה אותו אדם ממלא תחילה את הכד באבנים הגדולות, הוא יוכל לאחר מכן להוסיף את האבנים הקטנות, החול היה גולש בין האבנים ונכנס אף הוא, ולבסוף המים גם היו מוצאים את מקומם. 

אסטרטגיה פיננסית היא להכניס האבנים הגדולות קודם, והיא השלב הראשון להצלחה כלכלית-פיננסית. 

באתיקה פיננסים אנחנו מגדירים אסטרטגיה כ"שימוש חכם במשאבים מוגבלים, במטרה להגיע לתוצאה הפיננסית הרצויה". בעולם הפיננסים, אסטרטגיה קורמת עור וגידים באמצעות תכנון מקדים ומקיף הכולל בחינה מעמיקה של נתוניו הכלכליים והאישיים של כל אדם.

אסטרטגיה פיננסית נבונה כוללת התייחסות מעמיקה לנושאים הבאים:

• מטרות חיים
• תזרים בהווה ובעתיד
• ציפיות תשואה ואלטרנטיבות השקעה
• גבולות גזרה אישיים
• מימון יעיל
• ניהול וגידור סיכונים
• הבנת מצב מאקרו כלכלי בזמן נתון
• תכנון פנסיוני מיטבי
• תכנון מס מקדים
• כריות נזילות

לאורך השנים, בחנו אסטרטגיות פיננסיות רבות – המסקנה החד משמעית אליה הגענו היא כי באמצעות התמקדות באסטרטגיה פיננסית טובה, ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר מאלה שניתן להשיג באמצעות מספר השקעות מוצלחות לאורך השנים. כמובן שנשמח למצוא השקעות טובות, אך המסקנה אליה הגענו היא שגם במידה ונשקיע בהשקעות המניבות תשואה ממוצעת, באמצעות שימוש באסטרטגיה פיננסית מצויינת, נוכל להרוויח הרבה יותר לאורך זמן תוך נטילת סיכון נמוך באופן משמעותי. 

לתובנה דומה הגיע המשקיע האגדי וורן באפט, לאחר שפגש את שותפו לעתיד – צ'ארלי מאנגר ז"ל. מאנגר ראה כיצד באפט משקיע בחברות גרועות, בהינתן שהמחיר שלהן זול מספיק. מאנגר חשב שמדובר בטעות – "עדיף להשקיע בחברה מצויינת במחיר סביר, מאשר להשקיע בחברה סבירה במחיר מצוין". באפט הפנים את המסר של צ'ארלי, והשאר היסטוריה.

הפנמת חשיבות האסטרטגיה הפיננסית, הובילה אותנו לבחון וללמוד את כלל האספקטים השונים המרכיבים אותה – בחינת החוקים והתקנות המרכיבות את עולם המיסוי, הבנה מעמיקה של המערכת המוניטרית המודרנית תוך הכרת המודלים השונים המעריכים את שווי הנכסים בשוק.

מאותו שלב בו התובנה נחתה עלינו, מצאנו את עצמו חוקרים את הסעיפים הקטנים בחוקי המיסוי וההורשה, לומדים את המכניזם של המערכת המוניטרית המודרנית ואת המודלים השונים אשר באמצעותם ניתן להעריך ציפיות תשואה, גידור ותרחישי קיצון.

לאופן השימוש המשלב את הכלים והשיטות שגילינו ופיתחנו, התחלנו בשלב מסוים להתייחס כאסטרטגיות – בהתאם למהותם. בשלב מסוים, סך האסטרטגיות אותן למדנו ופיתחנו גדל – הבנו שקיים צורך לאגד את הידע הרב באופן מסודר, וכך נולד לו ספר האסטרטגיות. 

מסיבות עסקיות-כלכליות, החלטנו בשלב זה שהספר לא יפורסם ברבים לעת עתה, אך הקלטנו כשלושים פרקים בפודקאסט שלנו – "בדרך לחופש כלכלי", בו אנו נותנים למי שמעוניין, לקבל צהר לתכנים אותם אנו חוקרים ולדרך בה חברת אתיקה פיננסים חושבת.

המסע שלנו בבניית תהליך התכנון האסטרטגי

בראשית ימיה של חברת אתיקה פיננסים, הבחנו שיש לנו בעיה משמעותית שהכלים המקובלים בעולם הפיננסי – בעיקר עבודה בהתבסס על טבלאות אקסל, לא פותרים. בתחילת דרכה של החברה, הכנו ללקוחותינו תוכניות השקעה הצופות חמש שנים קדימה – טווח זמן שלא סיפק אותנו כלל. בנוסף, מצאנו את עצמנו מוגבלים ביכולת שלנו להציג ללקוחות תרחישי השקעה שונים, השפעות ארוכות טווח של אסטרטגיות השקעה שונות, שינויים בריביות ובשווי נכסים פיננסים, מקורות מימון מגוונים, אפיקי השקעה אלטרנטיביים ומעבר להכל לבנות תוכנית הכוללת ניהול סיכונים קפדני, גם בתרחישי הקיצון הקשים ביותר.

במהרה הבנו שעל מנת לתת שירות תכנון אסטרטגי-פיננסי ברמה שלא נראתה במדינת ישראל, נצטרך לפתח כלי חדש שיוכל להכיל את האסטרטגיות השונות, תוך הצגה שלהן באופן פשוט אך מפורט ללקוחות החברה, כך שיוכלו להשוות בין האסטרטגיות השונות. הבנו שאנו זקוקים לתוכנה חיצונית, אך מבירור שערכנו מול אנשי מקצוע בעולם התכנון הפיננסי בארץ ובעולם, לא מצאנו תוכנה היודעת לספק את המענה האיכותי שרצינו לספק ללקוחות החברה. על כן, החלטנו לפתח את התוכנה בעצמנו, בסיוע צוות מתכנתים חיצוני.

אם נהיה כנים, בחלומות הפרועים ביותר שלנו באותה תקופה, לא דמיינו שהתוכנה תגיע למורכבויות והיכולות שיש לה כיום – ניהול סיכונים, בדיקת מצבי לחץ, גידור ועוד.

בתמונה: קבצי האקסל בהם השתמשנו בתחילת דרכה של החברה

כעת, לפני שנעבור לפרט ולהדגים כיצד עובדת התוכנה, נרצה להבהיר מספר דברים לגבי התוכנה ויכולותיה – התפתחות עולם הטכנולוגיה וטכנולוגיית הAI בפרט, ככל הנראה יחליפו בעתיד הקרוב את מרבית תפקידי בני האדם – בכבישים, מסעדות ואולי אפילו בחדרי הניתוח. מנגד, אנו סבורים שבעולם התכנון הפיננסי היום בו טכנולוגיה תחליף באופן מוחלט את בני האדם אינו קרוב. לטעמנו, עולם התכנון הפיננסי לא כולל בתוכו רק מספרים, נוסחאות וסטטיסטיקות – עולם ההשקעות כולל בתוכו את היכולות של בני האדם להתאים בין הנתונים השונים לצרכיהם ומגבלותיהם האישיות. מסיבה זו, החלטנו כחברה בשלב זה לא להציע את שירותי התוכנה כמוצר הנמכר על בסיס Stand Alone, החלטנו לבנות אותה כך שתהווה כלי משלים לאדם בעל היכרות מעמיקה עם עולמות ההשקעה והתכנון, אך לא פשוטה ונגישה מספיק לאדם הממוצע – ללא רקע פיננסי והכשרה מתאימה. פתגם נפוץ בעולם ההשקעות גורס כי "האקסל סופג הכל", כלומר האקסל יכול להראות לנו כל תוצאה אפשרית – בהתאם להנחות היסוד שלנו. רק באמצעות איש מקצוע חיצוני נוכל להבין אילו הנחות יסוד יכולות להיות הגיוניות.

בבסיסה, התוכנה בוחנת את התא המשפחתי, בדומה, במידת מה, לראיית העולם ואופן בחינת הנתונים הפיננסיים של חברה מסחרית – באמצעות בחינת מאזן כספי החברה, ודו"ח תזרים מזומנים צופה פני עבר ופני עתיד. מנגד, בניגוד לאופן בחינת חברה – אותה בוחנים בסוף כל שנה ביחס לשנים הקודמות וביחס למתחרותיה, את התא המשפחתי אנו בוחנים בהסתכלות קדימה, וכיוון שאין ודאות לגבי העתיד מדובר בבחינה הסתברותית. מה תרחישי התשואה האפשריים ומה הסבירות של כל אחד מהם?

בתמונה: עמוד המאזן והתרים בתוכנה

כבר בשלב זה נתקלנו בבעיה משמעותית – כיצד אנחנו יכולים לדעת את ההסתברות לאירועים עתידיים? בתחילת הדרך הלכנו לפי הדוקטרינה המקובלת בעולם התכנון הפיננסי, שעיקרה בחינת ממוצעים היסטוריים של נכסים פיננסיים שונים לאורך זמן, אך הרגשנו מועקה הולכת וגוברת. עמוק בפנים, ידענו שהעבר הוא ממש לא בהכרח אינדיקציה לעתיד. האם נוכל לדעת שלעולם לא נראה ריביות מעל רמתן בראשית שנות השמונים? האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שהקריסה בבורסה האמריקאית שהובילה לשפל הגדול של שנות השלושים, היא באמת האירוע הכלכלי הקשה ביותר שאפשר להיערך אליו?

יתרה מכך, אנו מבינים שהתשואות והריביות של העשורים האחרונים, הם מכל בחינה א-נורמליים, האם באמת ניתן לצפות שהעשורים הבאים יהיו כמו האחרונים, כאשר ראינו כבר ראינו ארבעים שנה בהן הריבית ירדה כמעט בקו ישר ומחירי הנכסים זינקו כלפי מעלה? בענייננו, התשובה לשאלה הייתה לא – היינו צריכים למצוא פתרון מוצלח יותר. לבסוף, הפתרון נמצא בדמות מתודולוגיית הערכות השווי של פרופסור אסוואת' דמודראן מאוניברסיטת ניו יורק, הכולל ניתוח שווי בהתבסס על היוון באמצעות הריבית חסרת הסיכון במשק, בשילוב תוספת פרמיית סיכון כפי שבאה לידי ביטוי מציפיות האנליסטים לגבי רווחיות החברות וכן מחירי המניות. מודל זה אינו מושלם, מאחר שיכולים להתרחש בעתיד אירועים שיוכיחו שציפיות הרווחיות של האנליסטים היו שגויות (כלפי מעלה או מטה), אך הם משקפים את הציפייה הקיימת בשוק בתור התרחיש הסביר ביותר למחירי נכסים פיננסים ולכן החלטנו שגם עבורנו, כשאנו כותבים תוכנית אסטרטגית, התשואה ההגיונית ביותר להסתמך עליה היא ציפיות השוק.

אז מצאנו פתרון צופה פני עתיד, כעת היה עלינו להתמודד עם בעיה נוספת – המודלים שלנו טובים, אך כידוע, בעולם הפיננסי ציפיות לחוד ומציאות לחוד. על מנת לבחון את כדאיות אסטרטגיה X על פני אסטרטגיה Y, אנחנו חייבים לראות לא רק כיצד האסטרטגיות יתפקדו בתרחיש סביר, אלא בכל תנאי שוק – תרחיש אופטימי, פסימי ותרחישי קצה. במידה והשוונו בין שתי אסטרטגיות ובתרחיש הסביר הראשונה יוצרת מרווח הגבוה ב150,000 ש"ח מהאסטרטגיה המקבילה, אך בתרחיש הפסימי היא מניבה לנו רווח נמוך ב300,000 ש"ח – ייתכן שהאסטרטגיה השנייה עדיפה. הסתכלות רוחבית-מלאה שכזו, ניתן לבצע רק באמצעות בחינה רחבה של מנעד תוצאות ההשקעה באסטרטגיות השונות.

בתמונה: השוואת אסטרטגיות בתרחישים שונים

בשלב הבא, היה עלינו להחליט מהי תקופת הזמן אשר נכון לבנות עבורה תוכנית אסטרטגית. מצד אחד, לקוחותינו רצו תוכניות אשר מתייחסות לפרק זמן ארוך יותר מחמש שנים – וגם ברמה הרעיונית נכון יותר לתכנן רחוק קדימה.

מנגד, תוכנית השקעות נשענת על הנחות יסוד ועל המצב האישי של הלקוח – נתונים המשתנים בפרקי זמן ארוכים מטבעם. בנוסף, מלבד שינויים אישיים, ישנם שינויים תכופים בעולם הרגולציה והפיסקה, בריביות, בתקנות חברות הפנסיה והביטוח, במגמות המאקרו ועוד.

אין לנו שום דרך לדעת כיצד דברים אלו ישתנו בעתיד – אך אנחנו יודעים בוודאות שחלקם  אכן ישתנו, ועל כן נכון לבחון כל תכנית אסטרטגית אחת לכמה שנים, לאור אותם שינויים, כך שנוכל לבצע שינויים במידת הצורך.

הפשרה אליה הגענו, היא תוכניות אסטרטגיות בנויות עשר שנים קדימה, מתוך הנחת היסוד שאנחנו יודעים בוודאות שאינה נכונה ש– "מה שהיה הוא שיהיה", מה שקיים היום בעולם הפיננסי הוא שיהיה גם בעוד עשר שנים. בשל המגבלות הללו, מוסבר ללקוחות החברה שעל אף שהתוכנית האסטרטגית שנבחרה צופה פני עתיד, נכון להם לקבוע איתנו פגישת רענון ללא עלות כעבור חמש שנים, במטרה לבחון האם יש שינויים המצדיקים עדכון כולל של התוכנית האסטרטגית.

בנוסף, מתוך רצון לספק שירות מיטבי, כאשר ישנם שינויים המתרחשים מעת לעת, אנו משתדלים להוציא עדכון מיוחד, קצר ותכליתי, הכולל מידע אודות השינוי – על מי הוא חל, לאיזה סוג של אנשים השינוי הזה יכול להשפיע לטובה או לרעה, מתוך ראייה הבוחנת תוכנית אסטרטגית. במידת הצורך, נקבעת ללקוח פגישת התייעצות לגבי המשמעות של השינוי המוצע. 

חשוב לזכור, כי תוכנית אסטרטגית טובה באמת, היא לאו דווקא התוכנית הכי רווחית – תוכנית אסטרטגית טובה היא תוכנית רווחית ביחס לסיכונים הגלומים בה, וביחס למצבו האישי של הלקוח.

כדי לבנות תוכנית טובה, אנו חייבים לבחון תרחישים מאקרו כלכליים ואישיים שונים, תוך בחינה מעמיקה האם הלקוח יכול להתמודד איתם, כיצד יוכל לעשות זאת ולמשך כמה זמן.

סיכוני הבסיס אותם אנחנו בוחנים בכל תכנית אסטרטגית הם:

• עליית ריבית משמעותית בגובה של 600 נק' בסיס (6%) מעל ריבית בנק ישראל בעת בניית התוכנית במקביל לירידה חדה בשוק ניירות הערך.
• אובדן עבודה או מקור הכנסה משמעותי לתקופה ממושכת
• אובדן כריות נזילות בעקבות משבר פיננסי
• מרג'ין קול בעקבותיו נידרש להקטין\ לסגור הלוואות כנגד ניירות ערך או לחלופין להעמיד הון עצמי נוסף

כחובבי היסטוריה ומאקרו כלכלה, היה ברור לנו שעל אף שהשירות שפיחתנו עונה על מרבית הצרכים – עדיין חסר משהו. אנו חיים בתקופה כלכלית שלא נראתה כמותה מעולם, ותרחישים של קריסה מוחלטת של המערכת הכלכלית, כפי שאנו מכירים אותה, אמנם אינם התרחיש הסביר בענייננו, אך גם לא בגדר מדע בדיוני – מדובר באפשרות שניתן ונכון להיערך אליה.

תרחיש הקצה בענייננו, הוא קריסה דפלציונית של המערכת הפיננסית ("ספירלה דפלציונית") – כפי שהתחרשה בארה"ב בראשית שנות ה-30 וביפן בראשית שנות ה-90. אנו נוהגים לכנות מצב זה – "ארמגדון". מציאות זו נכסים פיננסיים יורדים בעקביות במשך 18 חודשים ולא מתאוששים. 

לאורך משבר פיננסי מסוג זה, הנמשך בדרך כלל מספר חודשים עד שנים בודדות, מניות מאבדות 80% מערכן, נדל"ן בחו"ל 50% ונדל"ן ישראלי 30%. במסגרת השירות שמקבלים לקוחות החברה, תוכנת ניהול הסיכונים שלנו בוחנת את השלכות תרחיש הקיצון בזמן הגרוע ביותר עבורנו, כאשר היחס בין ההון העצמי לחוב – הוא הגבוה ביותר.

בתמונה: ההשלכות של ארמגדון על תוכנית משפחתית

לאחר שעסקנו בתרחישי הקצה, חשוב להבין שתרחישי הקצה כשמן כן הם – תרחישים קצה, שההסתברות שיתרחשו נמוכה. מניסיוננו, לא נכון לחיות את החיים מתוך חשש תמידי ממקרי קיצון, ובניית תוכנית אסטרטגיית השקעה סביבם יכולה להיות הרסנית במרבית המקרים, בהם תרחיש הקצה לא התמשש.

יתרה מכך, לאנשים שונים יש יכולת שונה לסבול תרחישים שונים, ועל כן סיכון מסוים שאדם א' לא יוכל לסבול, יראה לאדם ב' כסיכון נמוך יחסית אשר כדאי לקחת אותו לאור הרווח הפוטנציאלי בתרחישי הבסיס ובתרחישים אופטימליים יותר.

מסיבה זו, כל נכס פיננסי המוזן בתוכנה עובר דירוג נזילות על ידנו, בהתייעצות מלאה עם לקוחותינו – בדירוג זה אנו מגדירים לתוכנה כיצד יש להתייחס לכל נכס בעת משבר כלכלי – האם היא יכולה למכור את חלקו או רק את כולו? באיזה סדר נבחר להנזיל את הנכסים – לפי דרגת חשיבות ובהתאם אילוצים חיצוניים ופנימיים של כל אסטרטגיה.

לאחר מכן, מתקבלת טבלת הנזלה בה מוגדר מראש לתוכנה כיצד עליה לפעול בעת הצורך. דירוג הנזילות נע בין 1-3, כאשר דירוג 1 מהווה נכס נזיל לחלוטין, ו-3 הוא נכס שלא נרצה להנזיל גם במקרה קיצון.

כפי שניתן להבין, באופן זה אתיקה פיננסים מאפשרת ללקוחותיה לייצר אסטרטגיה פיננסית מותאמת אישית – הן בהתחשב במאפיינים קבועים-אישיים, והן בהתחשב ברצונות הלקוח – כך למשל, משקיע המעוניין להיחשף לסיכון גבוה, עם הבנה ויכולת לעמוד בהפסדים משמעותיים ביותר, בתמורה לאפסייד גבוה יותר, יוכל באמצעות ניהול הסיכונים שהחברה מספקת לעשות זאת ולבחון האם יש לו את הנזילות המתאימה לבחור באסטרטגיה זו (קראנו לאסטרטגיה הזאת "אסטרטגיית תוצאות קיצוניות" – תוכלו לשמוע עליה באחד הפרקים הפודקאסט). לעומת זאת, אדם שרוצה לוודא שהוא אינו מאבד את ביתו, את הפנסיה ואת תיק ניירות הערך שלו גם בתרחישי הקיצון הקשים ביותר – יוכל לבחור אסטרטגיה אופטימלית עבורו.

בכל אופן, חשוב לזכור כי אסטרטגיית השקעות לא בוחרים בהסתכלות על תרחישי קיצון, ואף לא משווים תרחישי קיצון כשבאים לבחון אסטרטגיה. המטרה היא לראות, כיצד אנו מסוגלים לשרוד באופן מספק את תרחישי הקיצון באסטרטגיה בה בחרנו. אופן הסתכלות זה, נובע מכך שבתרחישי קיצון הדגש הוא לא על הרווח – הדגש הוא על היכולת שלנו לנהל חיים סבירים וטובים על אף השלכות תרחיש הקיצון.

בבחינת תרחיש הקיצון, התוכנה יודעת לדמות את ההשלכות של הקריסה הפיננסית על מצבנו האישי, לפתור בעיות נזילות הנובעות מדרישות מרג'ין מהחברות מהן לקחנו הלוואות כנגד ניירות הערך, ולהציד לנו בדו"ח מקוצר את כל הפעולות שנדרש לבצע על מנת להתמודד עם אותו מצב.

במידה ובנינו תוכנית, בה האלגוריתם של התוכנה לא מצליח לפתור את בעיות הנזילות מבלי למכור נכסים אותם דירגנו בדרגה 3 – מאזן התוכנית יעבור לצבע אדום שמעיד כי התוכנית, במצבה הנתון, אינה בטוחה מספיק ואינה ראויה לביצוע.

בתמונה: השלבים השונים של תוכנית אסטרטגית

על אף שאנו מרוצים מאוד מהתוצאה הקיימת – אנו ממשיכים להוסיף שינויים ושדרוגים לתוכנה וליכולותיה, במטרה להעניק ללקוחות החברה את הפתרונות הטובים והמדוייקים ביותר. בענייננו, שילוב בין היכולות הטכנולוגיות של החברה, בצירוף מומחיות פיננסית, יכולה להביא אנשים לתוצאות מדהימות ולהגשים את חזון החברה לעזור לכמה שיותר בני אדם להצליח כלכלית בזכות התובנה האסטרטגית.

בניית תוכנית אסטרטגית אישית יכולה להירכש בנפרד או כחלק מחבילת ערך של ליווי בקניית דירה.