אם יצא לכם לבקר באינטרנט לאחרונה, בוודאי ראיתם את עשרות השירותים החדשים מבוססי הAI, שצצים כפטריות אחר הגשם. ייתכן ועליית OpenAI וChatGPT בפרט, סימנו את תחליטה של מהפכה טכנולוגית של ממש, בדמות שירותים מבוססי AI.

נכון, השירותים השונים שצצים מעניינים אותנו מאוד, אבל כמשקיעים אנחנו לא יכולים שלא לשאול את עצמנו – איך אנחנו עושים מכל הסיפור הזה כסף?

מניסיון העבר, כשמתרחשת מהפכה של ממש בעולם הטכנולוגיה, מניות החברות אשר מייצרות את השירות החדש זוכות לעניין רב בשוק ההון, ולעיתים אף לתמחור בועתי-מנותק משווין הכלכלי הריאלי של החברות החדשניות. מניסיוננו, במרבית המקרים השקעות מסוג זה אינן אטרקטיביות דיין – "העיניים" של שוק ההון נמצאות בדיוק על חברות אלו, אשר נהנות מתמחור גבוה, המשקף ציפיות לצמיחה עתידית גבוהה. במידה וציפיות אלו לא יתממשו, משקיעי חברות אלה צפויים לספוג הפסדים. ניתן לקרוא עוד על מצבים מסוג זה בעמוד אסטרטגיה פיננסית.

למרות זאת, ברור שייתכן וחלק מהחברות שמפתחות מוצרים מבוססי בינה מלאכותית יתבררו כהשקעות מעולות ומוצלחות, אך ככלל, נעדיף לרוב להימנע מהשקעה "בדבר החם הבא" כשכל יתר המשקיעים מתמקדים בדיוק באותו סקטור. היכן, אם כן, נוכל בכל זאת להשקיע את כספנו על מנת להנות מפירות ההתפתחות הטכנולוגית החדשה?

בשנת 1848, מצא ג'יימס מרשל זהב במדינת קליפורניה, השמועה על הימצאות הזהב באדמות המדינה, הגיעה לחלקים נרחבים מארה"ב ומחוצה לה, והובילה להגירה מסיבית של אנשים שרצו לכרות את המתכת היקרה. הערכות מדברות על כ300,000 אנשים שהגיעו למדינה במטרה למצוא זהב. באופן דיי מפתיע, כיום מקובל לחשוב שאותם אנשים שהגיעו במטרה למצוא זהב – לא התעשרו מהתהליך. על אף שנמצא מצבור זהב באזור, מרבית הכורים לא יצאו נשכרים מהסיפור.

אז מי כן הרוויח אתם שואלים? בחור בשם סמואל בראנן. סמואל שלנו, איש עסקים ממולח, שמע על הבהלה לזהב והתלהב – בניגוד לכורים, אשר הגיעו למקום במטרה למצוא זהב, סמואל הגיע למקום במטרה למכור לכורים הנלהבים את הציוד הדרוש להם לשם כריית הזהב. היוזמה העסקית של סמואל התבררה כמוצלחת – בניגוד לכורים, אשר לא יצאו נשכרים מהבהלה לזהב – סמואל שלנו, הרוויח לא מעט כסף.

הבהלה לזהב והיוזמה העסקית של סמואל, הם אשר עומדים מאחורי האמרה המפורסמת – “During a gold rush, sell shovels".

מהפכת המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית, אשר נכנסה לחיינו לאחרונה, מזכירה לנו במעט את הבהלה לזהב – חלק מהחברות החדשות, ככל הנראה ישנו את כללי המשחק ויניבו תשואה חיובית גבוהה למחזיקים בהן, אך כרגע, כשמרבית החברות מבוססות הAI מתומחרות במחירים גבוהים, לעיתים ללא הצדקה כלכלית, לתחושתנו התוחלת בהשקעה בחברות AI קטנה עד שלילית.

ייתכן וניתן ללמוד מהבהלה לזהב והיוזמה של סמואל, גם במקרה של הבהלה לבינה המלאכותית. בעולם שוק ההון, לרוב, כשדברים ברורים לכולם – קשה להרוויח מכך כסף. במקרים מסוג זה ההזדמנות מתומחרת במלואה, ולעיתים אף מתומחרת ביתר. המקרים הפחות ברורים ושקופים – אמנם דורשים מעט יותר חשיבה ועבודה, אך שם, מניסיוננו, נמצאת ההזדמנות לתשואות גבוהות יותר. במקרה של התפתחות המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית, ייתכן והשאלה שיש לשאול היא – מי ימכור לחברות הAI את אתי החפירה להם החברות זקוקות? או במילים אחרות – אילו חברות ייהנו מעליית קרנן של חברות הבינה המלאכותית. כך למשל, ייתכן שחברות מסוימות בתעשיית השבבים ייהנו מביקוש מוגבר למוצריהן, אשר נדרשים לצורך פעילות שוטפת ופיתוח של מוצרים מבוססי בינה מלאכותית.

בנוסף, חברות רבות אחרות יוכלו להנות מהתפתחות הבינה המלאכותית, גם במידה ואינן עוסקות באופן ישיר בפיתוח טכנולוגיה שכזו – כלי הבינה המלאכותית החדשים שנוצרים, עשויים בחלקם לשנות תהליכי עבודה מסורתיים. חברות, אשר כחלק מפעילותן השוטפת סופגות הוצאות כבדות על שירותים וכוח אדם, שעשוי להיות מוחלף על ידי בינה מלאכותית, עשויות לצמצם את הוצאותיהן באופן דרמטי על ידי אימוץ הטכנולוגיה החדשה.

במקרים מסוימים, חברות אשר שומרות על רמת הכנסות זהה, תוך הפחתת ההוצאות השוטפות בשל אימוץ פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, יוכלו להגדיל את רווחיהן באופן משמעותי.

חלופת השקעה רלוונטית נוספת ניתן למצוא באמצעות מענה על השאלה – מי החברות שיפסידו מאימוץ רחב של מוצרי בינה מלאכותית? ייתכן, למשל, שחברות תוכנה המשמשות מעצבים, אשר לא ישכילו לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, יאבדו רלוונטיות וימצאו עצמן עוברות תהליך קר ואכזר של איבוד לקוחות למתחרה החדש והנוצץ. חברות שכאלה עשויות לעניין משקיעים המעוניינים להיות חשופים לפוזיציית שורט.

לסיכום, אין ספק שתעשיית המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית תפרח בשנים הקרובות, אך כדי להנות ממהפכה זו, ייתכן ונצטרך להסתכל ולבחון דווקא את החברות שירוויחו ויפסידו באופן עקיף מהטכנולוגיה החדשה.