– תקורות: סעיף התקורות הוא סעיף קבוע בדו"חות אפס כאשר לרוב התקורה נקבעת כ- 4% מעלות הבנייה הישירה. סעיף זה אמור לכסות את העלויות השוטפות של היזם, כמו משרד ושכר לאנשי הצוות. שימו לב שתיאורטית התקורות בכלל לא אמורות להיות חלק מדו"ח כדאיות של פרויקט, ההיגיון הפשוט הוא שהיזם אמור לשלם את עלויות התחזוקה שלו כעסק מתוך ההכנסות של הפרויקטים השונים. המשמעות של הכנסת התקורות לדו"ח היא שהרווח של היזם בפרויקט הוא נקי כביכול מתקורות וכולו מתגלגל לכיס של בעלי המניות בחברה היזמית שלעיתים רבות בעליה הם בעצמם עובדים של החברה ומושכים ממנה שכר כחלק מהתקורות.

– עלות בנייה: חלק מדו"ח האפס כמובן מתייחס לעלויות הבנייה עצמה. סעיף הבנייה הישירה לרוב יפרט כמה מטרים צריכים להיבנות ומהי עלות הבניה המוערכת פר מטר, בגדול המחיר הממוצע כיום הוא סביב ה- 8,000 למ"ר. בפועל יזמים רבים, במיוחד אלו שעוסקים בקבלנות ובניה בעצמם יודעים לבנות במחירים נמוכים יותר בממוצע ב- 10% פחות ממה שמופיע בדו"ח. כלומר כ־7,200 ש"ח למ"ר.  בדוגמה של פרויקט עם 10,000 מ"ר בנויים מדובר בעוד 8 מיליון ש"ח רווח סמוי, שלא מופיע בדו"ח האפס.

– עלויות שיווק ופרסום: בדו"ח אפס מקובל להקציב בין 1.5%-2% מהכנסות הצפויות לשיווק, פרסום ומכירות. בשונה מאנשים פרטיים שמשלמים למתווכים לרוב עמלה של 2%+ מע"מ, היזמים עובדים במאסות והיום מקובל לשלם לחברות שיווק 0.5%-1% ממחיר העסקאות שייסגרו לפני מע"מ (שימו לב, לא מעלויות הפרויקט). כך שגם אם נתעלם מהיזמים שמשווקים "אינהאוס" או שמשווקים כמה פרוייקטים בקמפיין אחד ועם אותו צוות מכירות, גם בסעיף הזה לרוב נשאר ליזמים לא מעט כסף שלא באמת צריך לצאת מכיסם.

– מימון וערבויות: בדו"ח אפס מקובל להקציב כ- 8% מעלות הפרויקט (כולל על ההוצאות). היזמים הם לרוב אנשי עסקים ממולחים והם מצליחים לגייס מימון בדרכים אלטרנטיביות כמו הנפקת אג"ח, הכנסת שותף, שיתוף פעולה עם בנק קבוע – והעלות האמיתית של המימון והערבויות יכולה להיות נמוכה בהרבה.