בתור מתבגר אחד הדברים שבפחות עניינו אותי היה כלכלה. למרות זאת אם יש מילים שמחזירות אותי בזמן לתחום הכלכלה בתקופה ההיא הן בוודאי יהיו "גזירות" ו- "קיצוצים".
הימים היו בתקופתו של נתניהו כשר אוצר אי שם בשנת 2003 והנהגת המדינה הבינה שכדי להשיט את הכלכלה הישראלית לחוף מבטחים צריך לשנות כיוון ומהר (ממש זכור לי מאותה תקופה השיח הציבורי על משל הרזה ושמן שהציג נתניהו).
המוכרות בגזירות נתניהו באותה תקופה היו צמצום השכר במגזר הציבורי, מיזוגים בתוך משרדי הממשלה , הורדת המס השולי לבעלי שכר גבוה וקיצוצים חדים בקצבאות הילדים.
התוכנית של נתניהו אמנם היתה שנויה במחלוקת אבל האינטרס שלה היה ברור- חיזוק השוק החופשי והיצרני ושיפור הכלכלה הישראלית.
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים יותר ויותר קולות מתוך האוצר ובנק ישראל, בהתחלה מרומזים וכעת ברורים וצלולים על כך שלא יהיה מנוס מהעלאת המסים וקיצוצים בישראל בעקבות עלויות המלחמה המתמשכת.
שימו לב שהתוכניות של משרד האוצר מתייחסות לבור התקציבי שנוצר עד כה מהמלחמה שהתרכזה בעיקר ברצועת עזה ולא על אירועים עתידיים. מלחמה כוללת בלבנון ואף מלחמה אזורית כנראה יחמירו את המצב במשק עוד יותר וידרשו צעדים כלכליים עוד יותר משמעותיים.
רשימת הגזרות הפוטנציאלית ארוכה וכואבת והיא כוללת בתוכה העלאה של המע"מ ל- 18%, ביטול הטבות קרנות ההשתלמות, הקפאת מדרגות מס הכנסה, קצבאות ונקודות זיכוי, ביטול פטור המע"מ לתיירים, העלאת מס שבח דירות, גביית מס חברות מופחת על רווחים כלואים, קיצוץ בפנסיות של הציבור, הגדלת מס היסף ועוד (פירוט מלא ניתן לקרוא כאן).
שינויים אלה הם דרסטיים ועתידיים להשפיע על איכות החיים של כולנו ובמיוחד על זו של השכבות החלשות.
אז מה המסר שלי? בעיקר להיות מודע ולתכנן את המהלכים הפיננסים שלנו בהתאם (כמו לדוגמא לפתוח קרן השתלמות חדשה כל 7 שנים כדי שכל רווחי ההפקדות יהיו פטורים ממס).
לצערי אין לי עדיין בשורה חיובית כי אני חושב שגזירות שמכוונות בעיקר לסקטור הפרטי הן הרסניות למשק ובסופו של דבר מגדילות את הבעיות ולא פותרות אותן. למרות זאת אני לחלוטין חושב שהבשורות הטובות הן ממש מעבר לפינה. זמנים קשים יוצרים אנשים חזקים ואנשים חזקים יוצרים זמנים טובים.
כשאני מסתכל על ישראל שמעבר לתקופה הזו אני רואה מדינה משגשת.
ראינו את זה קורה בשנים שלאחר – 2003, שנזכה לראות את זה גם בשנים הקרובות.