בחודשים האחרונים כולם מדברים על עליית המחירים.
כולנו מרגישים את זה: הדלק, החשמל, השכירות, המצרכים בסופר – הכול מתייקר.
אנשים רגילים לקרוא לזה "אינפלציה". אבל האמת היא מעט יותר מורכבת.
אינפלציה אמיתית מתרחשת כאשר היצע הכסף במשק גדל – כלומר, יש "יותר כסף רודף אחרי פחות סחורות".
אבל מה אם נגיד לכם שבשנה האחרונה היצע הכסף דווקא לא גדל משמעותית?
ועליות המחירים, ברובן, לא נובעות מאינפלציה קלאסית?
מה כן קרה?
בעקבות מגפת הקורונה, העולם ייצר פחות סחורות ושירותים, במקביל לכך שאזרחים רבים קיבלו תמיכה ממשלתית שאפשרה להם להמשיך ולצרוך.
זו תאונה כלכלית: פחות מוצרים זמינים – אך הביקוש לא ירד.
ובגלל שאין "יותר כסף" במערכת, איזון מחירים חדש חייב להיווצר:
אם מוצר אחד מתייקר, מוצר אחר צריך לרדת.
המפתח האסטרטגי למשקיעים הוא לשאול: אילו תחומים ייפגעו מהשינויים האלה, ואילו דווקא יפרחו?