הרפורמה האפשרית (שכבר מכניסה את בתי ההשקעות וחברות הביטוח ללחץ) שתחסוך לכם הרבה מאד כסף
נעים להכיר, אני תמר, רואת חשבון ואסטרטגית ב'אתיקה פיננסים'. תפקידי למפות את המצב הפיננסי הקיים של הלקוחות ולבנות עבורם תכניות השקעה אסטרטגיות חלופיות, באופן שייצור התאמה אופטימלית בין הנתונים הקיימים לבין מטרות הלקוחות, ולדייק אותן יחד, עד בחירה בתכנית שהם גם מרגישים איתה בנח.
סיפור אמיתי
לפני כמה חודשים הגיעו אלי לתכנון אסטרטגי זוג מקסים בשנות השלושים לחייהם. במסגרת מיפוי המצב הקיים זהרו להן יתרות יפות בקופות גמל להשקעה, אחת על שם כל אחד מילדיהם הפעוטים של הזוג.
"אני מבינה ש- פרט ל'חיסכון לכל ילד' – קופת גמל להשקעה מאפשרת צביעה של השקעה ע"ש ילד ספציפי כבר מיום היוולדו", ריככתי בעדינות שאינה אופיינית לי, ואז שאלתי: "מתי כל אחד מהילדים צפוי להיפגש עם הכסף? בכמה להערכתכם נאמדת השפעת הפער בדמי הניהול ובעלויות הסמויות לעומת תיק ני"ע עצמאי על התשואה בריבית דריבית למשך 21 שנה"?
התשובה ברורה והניעה אותם לפעולה, לאחר ששמעו ממני את הדיסקליימר המתבקש, והסבר ליתרון, היחיד אולי, של קופת גמל להשקעה: משיכה בפטור ממס החל מגיל 60, ובתנאי שמייעדים אותה לקצבה.
לא חלף שבוע והגיע אלי זוג אחר, שכל הונו מושקע בפוליסת חסכון במסלול מחקה מדדי מניות. יתרונה העיקרי של פוליסת חיסכון על פני תיק ני"ע עצמאי הוא היכולת להתמנף כנגדה, ואם זו הכוונה אזי בחירה במסלול המנייתי מקטינה את יכולת המינוף ומגבירה את החשש לקריאה מוקדמת לכסף. יתרה מכך, מסלולים מחקי מדד בפוליסת חיסכון אינם שונים מהותית מהשקעה במסלול שמחקה את אותו מדד באופן עצמאי, כלומר מצדיקים הרבה פחות את הבחירה בגוף מנהל.
"אני מבינה שיותר נח שמישהו מקצועי מנהל עבורנו את הכסף, אבל אני גם רואה שההשקעה שלכם בפוליסת החיסכון היא מנייתית, כלומר להבנתי אתם רוצים להיפגש עם הכסף הזה בטווח הרחוק" ומכאן השאלה שכבר הפכה רטורית: "בכמה להערכתכם נאמדת השפעת הפער בדמי הניהול והעלויות הסמויות לעומת תיק ני"ע עצמאי על התשואה בריבית דריבית בטווח הארוך"?
התשובה המפתיעה ("האמת היא שזה הסכום שרצינו לממש עכשיו לצורך השקעה בנדל"ן שלכבודה באנו לאתיקה פיננסים") חידדה לי את מה שגם אני, אוי לבּוּשה, לא ידעתי עד לפני כמה שנים: שנוחות ההשקעה ע"י גוף מנהל עולה לנו המון דמי ניהול הפוגמים משמעותית בתשואה לאורך זמן, ושיש חשיבות מכרעת למִתאם בין אופי ההשקעה לבין העיתוי הרצוי למימושה.
והנה השבוע, מורי ורבי נדיב דויטש הביא לידיעתי שוועדה יעודית במשרד האוצר עומדת להמליץ על יצירת פלטפורמה אחידה להשקעה, שתאפשר להשקיע בקופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות בו זמנית בחשבון השקעה אחד, תוך האחדת הטבות המס מחד, אך הגבלת סכומי ההטבה מאידך.
תמצית ההבדלים בין שלושת המכשירים נכון להיום, לפני השינוי המוצע:
תמצית השינוי המוצע¹:
להצעה הנ"ל – שאם תאושר היא עתידה להיות מיושמת החל משנת 2026 – עשויה להיות כבר כעת השפעה על האופן בו אנו מנהלים את ההשקעות שלנו לטווחים השונים.
לדוגמה:
מי שבנה על משיכת קצבה פטורה ממס מקופת גמל להשקעה החל מגיל 60, וכבר צבר בקופה כמה מאות אלפי שקלים, יכול לקחת כחומר למחשבה שחלק גדול מהיתרה הצבורה ימוסה בבוא היום ככל רווחי ההון באשר הם, ולכן אולי מוטב להסיט כספי פנויים למכשירים זולים יותר?
דוגמה נוספת:
מי שצבר סכומים נכבדים בפוליסת חיסכון, מתוך חשיבה שעם ירידתה הצפויה של הריבית יוכל להתמנף על הפוליסה (לצורך השקעה כמובן ולא חס וחלילה לצריכה), צריך לקחת בחשבון שיתכן שאפשרות המינוף תעוקר מפוליסות החיסכון במסגרת השוואת התנאים לתיקי קרנות הנאמנות.
מסר אחד שנושב מהשינוי המוצע משמח אותי מאוד, והוא הפיכת הנושא למורכב פחות ונגיש יותר לקהלים רחבים. כך, אני מקווה, יגיעו אלי לתכנון אסטרטגי יותר ויותר זוגות ויחידים שיודעים בעצמם את תורת המִתאם בין אופי ההשקעה לבין העיתוי הרצוי למימושה.
ואז מה ישאר לי לעשות? או, ככל שאנשים רבים יותר ידעו יותר, כך יבינו יותר את חשיבות התכנון הפיננסי האסטרטגי הכולל, שבו כל אבן מונחת במקומה לפי הסדר הנכון בהתאם לגודלה, לצורתה ולחוזק שלה.
- תמר גיסר
¹קרדיט לנתונים: נתנאל אריאל ואורן דורי, גלובס 13.2.25; אלמוג עזר ושקד גרין, כלכליסט 5.2.25.