בוקר טוב לכולם,
לקראת מה שעשויה להיות ירידה משמעותית בריבית בשנים הקרובות, חשבתי לכתוב קצת על מודל ההלוואות החברתיות שפרץ לחיינו לפני כעשור ועלול לחזור ובגדול ממש בקרוב.
בשנים שלאחר משבר 2008, בנקים מרכזיים ברחבי העולם השאירו את הריבית אפסית כדי לעודד צמיחה. באותה תקופה תחום ההלוואות החברתיות (P2P) צמח בצורה מטאורית בישראל ובעולם. בישראל, פלטפורמות כמו Blender ו-BTB הציעו רעיון שנשמע פשוט: לחבר בין אנשים שיש להם כסף פנוי לבין אנשים ועסקים שזקוקים להלוואה – בלי בנק באמצע.
המודל העסקי פשוט למדי: הלווה מקבל אשראי שכנראה לא היה מקבל בבנק, המשקיע מקבל תשואה גבוהה יותר מהפיקדון הבנקאי, והפלטפורמה גובה עמלה.
בתקופה של ריבית אפסית זה נראה כמו מצב שבו כולם מרוויחים.
אבל בפועל, המודל תלוי בסביבת ריבית נמוכה ובזרימה מתמדת של משקיעים חדשים.
מרבית ההלוואות החברתיות פועלות בשיטת שפיצר, שבה הלווה מחזיר בכל חודש גם קרן וגם ריבית. בצורה הזאת, החזר הקרן והריבית מגיעים למלווה בהדרגה. בשונה מקרן כספית, בהלוואה חברתית נזילות מלאה לא באמת קיימת, ואי אפשר פשוט לבקש מהלווים בכל רגע את החזר ההלוואה.
למעשה, יש רק שתי דרכים לסיים השקעה בהלוואה חברתית: סיום תקופת ההחזר או מכירה בשוק המשני.
וכאן מגיע פרט קריטי:
השוק המשני עובד רק כשיש כסף חדש שנכנס למערכת.
בתחילת 2026 הודיעה חברת בלנדר על מעבר ממודל P2P קלאסי (People to People) למיקוד באשראי צרכני וב -BNPL (Buy Now, Pay Later).
למעשה המערכת עברה ממצב של צמיחה והעמדת הלוואות חדשות למצב של ניהול תיק קיים עד פירעון (Run-off).
וזה לא אירוע נקודתי, אלא שינוי מבני בשוק כולו.
לעניות דעתי, שלושה גורמים מרכזיים פגעו במודל העסקי והביאו פחות או יותר לקריסתו:
1. עליית הריבית
פיקדונות וקרנות כספיות הפכו לאלטרנטיבה סולידית, נזילה וללא סיכון אשראי משמעותי.
פיקדונות וקרנות כספיות הפכו לאלטרנטיבה סולידית, נזילה וללא סיכון אשראי משמעותי.
2. עלייה בסיכון הלווים
סביבה כלכלית לחוצה יותר מובילה ליותר מקרי חדלות פירעון.
סביבה כלכלית לחוצה יותר מובילה ליותר מקרי חדלות פירעון.
3. ירידה בנזילות
פחות כסף חדש במערכת משמעו שוק משני קטן יותר, שמשמעו פחות אפשרויות יציאה, וממילא האפיק הופך לפחות אטרקטיבי.
פחות כסף חדש במערכת משמעו שוק משני קטן יותר, שמשמעו פחות אפשרויות יציאה, וממילא האפיק הופך לפחות אטרקטיבי.
נקודה נוספת שלצערי פחות מדוברת היא מערכת התמריצים. אנחנו מדברים שנים רבות על כמה חשוב לעשות עסקים עם אנשים וגופים שיש להם יישור תמריצים מקסימלי עם שלנו. במודל של הלוואות חברתיות, בעינינו, קיימת בעיה מבנית בהיבט הזה.
בעוד שהמשקיע מרוויח רק אם ההלוואה מוחזרת, הפלטפורמה מרוויחה מעצם יצירת והעמדת ההלוואות.
זה יוצר פער מובנה: המשקיע רוצה איכות גבוהה מאוד של לווים. הפלטפורמה צריכה נפח פעילות כדי להתקיים ולצמוח.
וכאן עולה שאלה פשוטה:
אם הלווה היה "פריים" בעיני הבנק, הוא כנראה היה מקבל שם כסף זול יותר. אז מי נשאר בפלטפורמות האלה? ברוב המקרים – לא בהכרח הלווים החזקים ביותר. האם יש לחברה שמתוגמלת על טרנזקציות אינטרסט אמיתי ויכולת אמיתית לסרב לתת אשראי ללווים חלשים?
לאורך השנים התלבטנו פעמים רבות האם להכניס ללקוחות שלנו, במסגרת התוכניות האסטרטגיות, את המוצר הזה – "הלוואה חברתית" – כחלק מתמהיל הנכסים הפיננסיים. כשבחנו אותו דרך הפריזמה של ניהול סיכונים ולא רק דרך התשואה, ברוב המקרים ההמלצה הייתה להימנע מהקצאה משמעותית לאפיק הזה.
לא כי אי אפשר להרוויח ממנו, אלא כי יחס הסיכון־סיכוי לא היה מספיק אטרקטיבי ביחס לאלטרנטיבות אחרות.
בשורה התחתונה, הלוואות חברתיות הן לא סיפור על מוצר פיננסי בלבד – אלא על מחזוריות בשווקים.
כשכסף זול – הסיכון מרגיש קטן.
כשכסף מתייקר – אותו סיכון הופך לברור.
וכשאין כסף חדש – גם מודלים שנראו יציבים משתנים.
תזכורת חשובה
ניפגש הערב בשעה 20:30 למפגש הקהילה ה-10 עם לא אחר מאשר ענבר קרסני.
ניפגש הערב בשעה 20:30 למפגש הקהילה ה-10 עם לא אחר מאשר ענבר קרסני.
ענבר הוא אדם מבריק ומרתק, והוא ישתף את חברי הקהילה ב"מאחורי הקלעים" של יזמות נדל"ן בישראל, ובפרט בתקופה המאתגרת שבה אנחנו נמצאים.