ביום שישי בבוקר מצאתי את עצמי צופה בכתבה מעט מתסכלת על שיטה שבאמצעותה מצליחים חלק מהמפונים להגדיל, בניגוד לחוק, את הקצבה המיוחדת שהם מקבלים מהמדינה עד שיוכלו לחזור לביתם בביטחון.
כדי להבין לעומק את השיטה, ובמיוחד כדי לדעת עד כמה היא נפוצה, פניתי לחבר-לקוח שהתפנה עם משפחתו מקריית שמונה. הוא הסביר את הדברים בצורה כ"כ אמיתית שבחרתי לצטט את ההסבר שלו מילה במילה:
"הסיפור הוא שיש פער בין מה שהמדינה מביאה למלון לפי דירוג המלון לבין מה שהיא מביאה לך בתור מפונה עצמאי. אז יש אנשים שקלטו את הפער הזה. ואתה יודע הפכו להיות סוג של 'סוחרי ארביטראז" יחד עם קומבינה עם אנשים מתוך משרד התיירות, הם פשוט חיפשו משפחות מפונות שנמצאות בדירות פרטיות, חלקן אפילו משלמות שכירות גבוהה מהמוצע בצורה משמעותית, אנשים באזור מגדל, טבריה וכאלה ששוכרים וילות ב- 15,000, שביום-יום מושכרות ב- 8,000. אמרו להם מה אכפת לכם? אני רושם שאתם בכלל במלון אף אחד לא יודע… בעל המלון מקבל 30,000 שקל, אם עד עכשיו קיבלתם 18,000 ניתן לכם 22,000. ככה נפצה אתכם בעוד כמה אלפים. הוא (המתווך) גוזר איזה קופון ובעל המלון מקבל את השאר למרות שהם (המפונים) בכלל לא שם, החדרים האלה מושכרים לאנשים אחרים"
למי שעדיין צריך הסבר פשוט: אנשים מסוימים ניצלו את הפער בין התשלום המקסימלי שמפונה יכול לקבל במעבר לבית מלון לבין התשלום שרבים מהמפונים עצמאית מקבלים כדי לנסות לגרוף עוד כמה שקלים על חשבון המדינה.
לפני שאגע בצדדים הפיננסים של הסיפור אני רוצה להגיד שני דברים שמבחינתי הם כמעט ברורים מאליהם:
1 | הכסף של המדינה הוא הכסף של כולנו ויש להתייחס לכסף ציבורי כקודש. אני ממש זוכר איך בתור תלמיד ישיבה למדתי שאפילו יום הכיפורים אין בכוחו לכפר על גניבה של כספי ציבור (הלוואי וגם הפוליטקאים שלנו היו רואים את כספנו כקודש אבל זה נושא אחר). מסיבה זו יש להתייחס במלוא החומרה לכל חשד למעילה וגניבה של כספי ציבור.
2 | המפונים מהצפון והדרום ברובם המוחלט הם אנשים ערכיים וציוניים שלעולם לא יסכימו להינות או להשתתף בגזל של הקופה הציבורית.
אז מהו ארביטראז' פיננסי והאם צדק אותו לקוח-חבר שבחר לכנות את אותם "מתווכים" כ- "סוחרי ארביטראז'"?
ארביטראז' היא אסטרטגיה פיננסית שבה משקיעים מנצלים פערי מחירים זמניים של נכס או נכסים דומים בשווקים שונים או בתנאי מסחר שונים, במטרה להפיק רווח נטול סיכון. שימו לב, הדגשתי את החלק האחרון של המשפט, משום שבהגדרה ארביטראז' הוא חסר סיכון. אני יכול לקנות זהב בישראל במחיר X ולמכור באופן מיידי ביפן במחיר X+Y מזל טוב יש לי ארביטראז'.
ארביטראז' נחשב לאחד מהכלים המרכזיים לשמירה על יעילות השווקים, שכן הוא מסייע ליישור פערי המחירים בין שווקים בזמן אמת.
אז האם במקרה שלנו יש ארביטראז'?
מבחינת בתי המלון שהסכימו להשתתף בתרמית (השם 'קומבינה' בעיניי לא ממחיש את חומרת המעשה) אין כאן ארביטראז'. להם יש אפשרות לנסות להשכיר את החדרים שלהם למפונים או לשוק החופשי, אין להם את היכולת לסגור את המרווח שנוצר בין הסכום שמשרד התיירות מוכן לשלם עבור שיכון כל מפונה ובין מה שמשולם למפונים בפועל.
גם מבחינת המפונים זה לא ממש ארביטראז'. לא נראה לי מאד סביר שאדם מן המניין יפנה לבית מלון ויציע לו לעשות איתו נקודתית עסקה בה הם יחד מדווחים למדינה דיווח שקרי כדי להרוויח כמה אלפי שקלים יותר בכל חודש.
נשארנו עם "המתווכים", אותם אנשים שע"פ הכתבה "מקושרים" לאנשים במשרד התיירות ופונים מיוזמתם לבתי מלון כדי לנסות לגרוף רווח מהיר. לכאורה כאן יש ארביטראז' מסוים כי הם מזהים פער בשוק, מקשרים בין "מוכר" ו- "קונה" ועושים את הרווח שלהם.
כאן אנחנו חוזרים לנקודה של הסיכון. האם מדובר ברווח נטול סיכון? לכאורה כן כי הם לא צד לעסקה, הם רק המתווכים. האם בתי המשפט יראו את זה כך? זה כבר סיפור אחר.