בשנים האחרונות, בת ים הפכה משם נרדף לעיירת חוף ותיקה לאחת הערים המדוברות והמסקרנות ביותר בישראל, במיוחד בקרב משקיעי נדל"ן וזוגות צעירים. היא מככבת באופן קבוע בראש רשימות הערים המומלצות להשקעה, אך מה עומד מאחורי השינוי הדרמטי הזה? בפודקאסט "בדרך לחופש כלכלי", אירח נדיב סימן טוב את האיש שמכיר את העיר טוב מכולם, מבפנים ומבחוץ – ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט. בשיחה מרתקת, חשף ברוט את החזון, האתגרים, וחשוב מכל, את תוכנית-העל המפורטת שמטרתה להנדס מחדש את עתידה של העיר.
הרוח הבת-ימית פוגשת דור חדש
צביקה ברוט, שנולד וגדל בעיר, זוכר ילדות ב"עיר גדולה עם תחושה של קיבוץ קטן", כזו שבה כולם מכירים את כולם והדלת תמיד פתוחה. "הרוח הבת-ימית", כפי שהוא מכנה אותה, היא נכס שהעירייה שואפת לשמר. אך דווקא האתגר הגדול ביותר של העבר הפך למנוע הצמיחה של ההווה. "רוב החברים שסיימו איתי את התיכון לא נשארו בעיר", הוא מודה, "וזו הייתה אחת הסיבות המרכזיות שהחלטתי להתמודד – להחזיר את הצעירים הביתה".
היום, המגמה התהפכה לחלוטין. לא רק שצעירי העיר נשארים, אלא שמתרחשת הגירה חיובית משמעותית, בעיקר מהשכנה היקרה תל אביב. לפי נתונים עדכניים, כ-3,000 צעירים תל אביבים עוברים לבת ים מדי שנה. הם מוצאים בה עיר בוטיק המציעה איכות חיים גבוהה, חוף ים מרהיב, ומחירים שפויים יותר – כל זאת במרחק נגיעה ממרכז התעסוקה והבילוי של גוש דן, ובזכות הרכבת הקלה שהפכה לזרז משמעותי בתהליך.
יסודות כלכליים איתנים: מהפכת ההתייעלות והורדת הארנונה
אחד החסמים ההיסטוריים של בת ים היה נטל הארנונה הגבוה, תוצאה של שנים בהן העלאות מס שימשו פתרון קל לחוסר התייעלות. ברוט נכנס לתפקיד עם הבטחה חד-משמעית: "אצלי ארנונה לא תעלה". אך הוא לא הסתפק בכך. במקום להכביד על הכיס של התושבים, העירייה יצאה לתוכנית הבראה כלכלית מקיפה שכללה התייעלות פנימית, גיוס משאבים ממשלתיים ומקסום הכנסות. התוצאה הייתה חסרת תקדים: בשנת 2022, בת ים לא רק שנמנעה מהעלאת ארנונה, אלא הורידה אותה ב-3% לכלל התושבים. "זה היה כמו לתת דיבידנד לתושבים על השותפות שלהם בתהליך ההבראה", מסביר ברוט. המהלך הזה שידר איתות ברור לשוק: בת ים מתנהלת באחריות כלכלית ומהווה בסיס יציב להשקעה.
מהתחדשות נקודתית לתכנון מתחמי: החזון של 'בת ים 2050'
כמו ערים ותיקות רבות, בת ים התמודדה עם האתגר של התחדשות עירונית. המודל הישן של פרויקטים נקודתיים (כמו תמ"א 38) יצר נוף אורבני לא אחיד, שזכה לכינוי "שיניים חסרות". כדי למנוע זאת ולייצר ודאות תכנונית, השיקה העירייה את תוכנית המתאר הכוללת "בת ים 2050".
"עברנו בניין-בניין בעיר", מספר ברוט, "היום כל יזם או תושב יכול לראות בדיוק מה הזכויות בכל נכס והאם הוא מיועד להתחדשות בניינית או מתחמית". גישה זו מייצרת שקיפות ומקצרת תהליכים. במקביל, העירייה מובילה בעצמה תכנון של מתחמי ענק כמו 'המבואה הצפונית', 'שער יוספטל' ואזור 'חלמית'. הרשות מתכננת את כל השכונה, ולאחר אישור התוכנית, יזמים יכולים "לפרוס פרוסות" ולקדם חלקים ממנה באופן עצמאי. זהו פתרון גאוני שמאפשר התקדמות מהירה בפרויקטים מורכבים ומפיג את חשש המשקיעים מפני פרויקטים ש"לעולם לא יקרו".
מעיר שינה למרכז עסקים ותיירות: החוף והתעשייה מתעוררים לחיים
בעבר, רוב תושבי בת ים יצאו לעבוד מחוץ לעיר. החזון של ברוט הוא לשנות את המשוואה הזו. אזור התעשייה הישן והמוזנח עובר מיתוג מחדש והופך ל"אזור העסקים של בת ים" (CBD). המגדלים הראשונים כבר בבנייה, והתכנון כולל עירוב שימושים חכם: 70% תעסוקה, מסחר ומלונאות, לצד 30% מגורים. המטרה היא ליצור רובע חי ותוסס 24/7, בניגוד למתחמי משרדים שוממים בערבים. עם שתי תחנות מטרו עתידיות וקרבה ישירה לנתיבי איילון, האזור החדש צפוי למשוך חברות רבות שמחפשות אלטרנטיבה איכותית לתל אביב.
במקביל, נכס הזהב של העיר – רצועת החוף – עובר שדרוג מסיבי. מסעדות ותיקות שפעלו בחוזים ישנים מפנות את מקומן לעסקים חדשים ומובילים שנבחרים במכרזים שקופים, מה שמבטיח גם רמה קולינרית גבוהה יותר וגם הכנסות גדולות יותר לקופה הציבורית. לצד זאת, העיר נמצאת בעיצומו של בום מלונאי, עם שבעה בתי מלון בשלבי תכנון ובנייה שונים, כולל מלון 'סאן' שהופך ל'ביץ' קלאב' הראשון בישראל. בת ים מבינה את הפוטנציאל התיירותי העצום שלה ומתכננת לממש אותו במלואו.
פתרונות יצירתיים לאתגרים הגדולים: חניה, תחבורה ועתיד העיר
האתגר הגדול ביותר של בת ים, כמו של ערים רבות בגוש דן, הוא המחסור בשטחים ובחניה. בתחום התחבורה הציבורית, העיר מצטיינת עם 45% שימוש – הנתון הגבוה בישראל. אך מצוקת החניה לרכב פרטי עדיין קיימת. הפתרון היצירתי של העירייה, שכבר קיבל אישור ויוצא לדרך, הוא בניית חניונים תת-קרקעיים מתחת לגנים ופארקים ציבוריים. הפיילוט הראשון יתבצע בגן הניצחון, ויאפשר הוספת מאות מקומות חניה מבלי לפגוע בריאות הירוקות. באשר למחסור בקרקעות, ברוט רומז על חשיבה מחוץ לקופסה, כולל בחינת שינויי גבולות ובחזון רחוק יותר – איים מלאכותיים שיספקו עתודות קרקע לפיתוח כלכלי עתידי.
חזון 2035: עיר צעירה, משכילה וצומחת
בעוד עשור, צביקה ברוט רואה עיר גדולה יותר, אך מתוכננת היטב, צעירה ותוססת. עיר שנותנת מענה לאתגרי הצפיפות, עם מערכת חינוך שנחשבת כבר היום לטובה בארץ, ועם היצע רחב של תעסוקה, תרבות ובילוי. המהפכה של בת ים היא לא רק בטון ובמלט, אלא בראש ובראשונה בתכנון ארוך טווח, בניהול כלכלי אחראי ובהבנה עמוקה של צורכי הדור החדש. עבור משקיעים ותושבים כאחד, בת ים של היום היא כבר לא רק הבטחה – היא תוכנית עבודה מפורטת שנמצאת בביצוע מתקדם.